הזרקת דלק זו המצאה גאונית. בטח לא חשבתם שאתחיל ככה, אבל זו המצאה גאונית כי מנוע בערה פנימית דורש כמות מדודה של דלק ואוויר בכל סל״ד ועומס, והזרקת דלק מאפשרת בדיוק את זה. יש מחשבים, יש מזרקים, יש חיישנים, יש בדיוק את הרכיבים שייאפשרו את המשימה הסבוכה הזו. מדובר באחת היציאות הגדולות של שנות ה-80, בכל הקשור למוטוריקה לפחות.
אבל לפני הרבה שנים, ב-1882 ליתר דיוק, לא היו המחשבים, המזרקים והחיישנים. מה שכן היה באותה שנה זה איטלקי גאון שהמציא רכיב מתכת שמערבב אוויר ודלק בכמות מדודה למנוע בערה פנימית. ובלעדיו לא היינו נוסעים לשום מקום על הדבר המרעיש והמסריח הזה. שאפו עליו.
עכשיו תראו, יש במנוע הרבה חלקים מעניינים ופתרונות יפים לכל מיני בעיות. יש בוכנות שעולות ויורדות על מיסבים, יש משאבת מים, יש גלי-זיזים ושסתומים, יש הרבה מכלולים בפלא הזה שנקרא מנוע בערה פנימית וכולם מדהימים, חשובים והושקעה בהם הרבה מחשבה.
אבל בתוך כולם, הקרבורטור הוא פלא ברמת הוודו, הבלאק מג׳יק, הבלתי מוסבר. כן, הוא מבוסס על פיזיקה נטו, אבל ברמת סיבוך ועדינות שלא תואמת שום דבר אחר במנוע.
בתוך הקרבוקטור יש מעברי דלק בקוטר שערה, יש בו סבך מחילות פנימיות, חרירים ופתחים שלכל אחד מהם יש תפקיד קריטי במחזה. וכל אחד מהם רגיש כל כך, שאם ייסתם אז אתם נעצרים בשוליים. וכל זה בתוך מכונה שזזה בפול-גז על כל מצע שתוכלו לדמיין, בכל מהירות שתעיזו לדמיין אותה, תוך כדי חשיפה לעומסים מטורפים, מכות אלימות, טמפרטורות קיצוניות וגם וויברציות מהגיהנום.
פאק. חתיכת המצאה.
לאורך השנים הקרבורטור באמת השתפר לכדי מוצר מדהים בעל אמינות בלתי הגיונית בעליל. כבר פגשנו כאלה שמתקרבים למיליון קילומטרים.
אך עם כל הגדולה הזו והקוסמים שצמחו סביבה כדי לכוון אותה במדויק, ברור שהקרבורטור יצא לפנסיה ברגע שהזרקת דלק הבשילה. זמנה הגיע וזה היה הצעד הנכון לעשות מבחינה טכנולוגית.
הזרקת דלק זו מערכת מדוייקת הרבה יותר וחסכונית בדלק, שהרבה יותר קל לשנות ולערוך בה עידכונים עם לפטופ מאשר ההתעסקות הידנית החולנית עם קרבורטורים. וגם היא שופרה עד לכדי אמנות לאורך השנים עד היום.
אז אם הזרקה זה בובה, למה קרבורטורים? למה אני רוכב על ק.ט.מ. אדוונצ׳ר עם זוג לועות מכניים שכאלה?
תראו, אני אוהב חלקים זזים. מת עליהם. תמיד מעדיף שני מיסבים וגלגל שיניים על כל מעבד אולטרא-פנטיום משושה ליבות. אבל את זה לא בחרתי באדוונצ׳ר. הוא יצא ככה מהמפעל בשנת 2003, שנתיים וחצי לפני שק.ט.מ העבירו אותו להזרקה, ממש על התפר של סוף עידן הקרבורטרון.
מכיוון שגם לאופנועים הקודמים שלי היו קרבורטורים, היה לי מאוד קל להמשיך איתם. אני מבין אותם יותר טוב מאשר כמה שורות קוד בתוכנה, ומעריך אותם מאוד בכל פתיחת גז (בייחוד אם זה פול!). מאז גם החלפתי אותם לזוג קרבורטורים מעולם המירוצים וכיוונתי אותם הלוך ושוב אינספור פעמים, כי אין כמו ידיים מסריחות מדלק...
אבל הגדולה האמיתית שלהם בעיני היא דווקא העובדה שהם לא מושלמים. הם לא מערבבים את הדלק והאוויר בצורה מדוייקת לגמרי, יש בהם משהו גס ומחוספס כאילו יש להם דעה משלהם. המנוע לא עובד עגול כמו מחשב אלא כמו מכונה שמכחכחת בגרון מידי פעם. זה נשמע מעאפן ברמה הטכנית, כי מי רוצה מנוע שלא עובד עגול כמו שעון שוויצרי? אבל בעיני זה קסום, ואת זה אי אפשר לחקות עם שום הזרקה שבעולם.
אי אפשר לשכפל דיגיטאלית את התחושה של יד ימין מחוברת לכבל פלדה שפותח את השאול על פי פקודה. וזה בניגוד ליד ימין שמבקשת רשות ממחשב להוסיף כח. מי שואל אותך בכלל?
בקרבורטור יש חיבור ישיר נטול פילטרים בין האדם למכונה, יותר מכל רכיב אחר באופנוע. וכל זה מבוסס על עקרון שהומצא לפני 140 שנה ומעיף אופנועים כמו שלי עד היום.
חוץ מזה, אם האופנוע לא מניע אני יכול לפתור את הבעיה עם סט כלים בסיסי. וגם ככה אין מקום ללפטופ מתחת למושב. אולד סקול.
חחח.. צודק בכל מילה.
קניתי לפני שנתיים וחצי רויאל אנפילד חדש 350. בלי לבדוק יותר מידי. התלהבתי מזה שיש לי כסף מספיק לאופנוע אמיתי. ורק כשהגיע לארץ, התברר לי שמכייון שיש הזרקת דלק אין פאקן קיק סטארטר!!!!!.. איך אופנוע עם מראה כל כך מעולה, רטרו, של חברה שמייצרת אופנועים מהשניה הראשונה שהוסיפו מנוע לאופניים, מעיזה להוציא אופנוע בלי קיקסטארטר? .. אני גאה ברכיבה על האופנוע הזה, מתנהג ונשמע מעולה, אבל מרגיש לי קצת כמו איזה חיקוי לאופנוע האמיתי. אני יודע שהקידמה.. מקדימה,אבל.... חסר לי.